חינוך אקולוגי בגן הילדים

הגיל הרך מאופיין בסקרנות מוגברת בתחומים שונים, אך ילדים מגלים עניין מיוחד בטבע. לכן, החינוך הסביבתי בגן הוא מקום חשוב בפיתוח הידע של העולם הסובב, התפתחות היחס האנושי לכל היצורים החיים ויצירת התנהגות מודעת בסביבה הטבעית.

מטרת החינוך האקולוגי היא:

הדחיפות של החינוך האקולוגי

יצירת היחס האנושי לטבע היא המשימה העיקרית של החינוך האקולוגי, אשר מתממש על ידי פיתוח ילדים חמלה, אמפתיה ואהדה לכל היצורים החיים על פני כדור הארץ. האדם הוא חלק מהטבע, אבל לעתים קרובות הוא זה שיש לו השפעה מזיקה על העולם הסובב אותו. גיבוש המעמד הפעיל של "מגן וחבר" של עולם הטבע הוא הבסיס לחינוך התרבות האקולוגית של ילדי הגן. ילדים רגישים במיוחד ומגיבים, ולכן הם מעורבים באופן פעיל בכל הפעילויות כדי להגן על אלה הזקוקים לה. חשוב להראות לילדים כי אנשים לוקחים עמדה חזקה יותר ביחס לעולם הטבע (לדוגמה, צמחים נוטלים ללא השקיה, ציפורים ימותו מן הקור בחורף ללא האכלה). לכן, עלינו לעשות כל מאמץ כדי להבטיח שכל החיים על פני כדור הארץ יתפתחו וישמחו (למשל, שירת הבוקר של ציפורים מתחת לחלון תהיה נעימה לאלו שהאכילו אותם בחורף, והפרח הפורח בחלון ישים את מי שהשקה אותו).

הידע המתקבל על העולם סביבנו חייב להיות נתמך על ידי פעילויות מעשיות ודוגמאות להמחשה, כך שילדים יוכלו לראות את התוצאה החיובית של פעילותם ויש להם רצון לשפר את ההישגים שלהם.

צורות ושיטות של חינוך אקולוגי

חשיבות רבה בחינוך האקולוגי של האדם היא עסוקה על ידי טיולים, שבזכותם הילדים להכיר את המגוון של העולם הטבעי ולבחון את תופעות הטבע. טיולים חשובים גם לצבירת הידע על טבעו של הטבע המקומי ועל הכיוון על פני השטח: היכולת למצוא יחסים בטבע, לבחון את התפיסות של אנשים, לחזות את ההשלכות של הפעילות האנושית, הן חיובית והן שלילית. במהלך הטיול, ילדים לומדים לתקשר עם העולם הסובב. לשם כך, מחנך מקדיש תשומת לב מיוחדת לעובדה שהאדם הוא רק אורח בעולם הטבעי, ועל כן עליו לקיים את המצוות: לשמור על שתיקה, להיות סבלניים וקשובים.

תפקידם של האגדות בחינוך הילדים בגיל הגן אינו ניתן להדגשה יתר על המידה, וסיפורים אקולוגיים מעניינים, בראש ובראשונה, בחידוש העלילה ובהכנסת דמויות לא שגרתיות. הודות לסיפורים על ילדים בצורה נגישה אפשר לספר על תופעות מורכבות בטבע, על הקשר בין הטבע לאדם וחשיבות עבודת האדם. מקום מיוחד עוסק באגדות שהומצאו על ידי הילדים עצמם.

אחד הסוגים העיקריים של החינוך הקדם-יסודי הוא משחקים דידקטיים בתחום החינוך הסביבתי. בזכות המשחק, הילד לומד להבחין בסימנים של תופעות וחפצים, להשוות אותם ולסווג אותם. ילדים לומדים מידע חדש על העולם הטבעי, מפתחים זיכרון ותפיסה, מדברים על חיי בעלי חיים וצמחים, מפתחים חשיבה ודיבור. משחקים דידקטיים לקדם את היישום של ידע רכש עבור משחקים משותפים, שיפור מיומנויות התקשורת של הילדים.

כמובן, הפיתוח האקולוגי של הילדים בגן יהיה יעיל במיוחד אם הוא מקושר עם חינוך סביבתי במשפחה. לכן, המורים צריכים לעודד הורים ליצור תנאים נוחים לסביבה מתפתחת סביבתית בבית.